סבא עמוס

אבא

עוד לא התחלתי לכתוב וכבר אני חנוק.
אני לא יודע אפילו מאיפה להתחיל
אני חושב שאני יכול לכתוב שעות
יש לי כל כך הרבה מה להגיד
אבל הראש לא עובד כשמתחילים.
עזבנו אותך לפני ארבעה ימים
כדי להתכונן לדרך חדשה בחיינו
היית בריא ומלא מרץ, קופץ ומקפץ עם הילדים,
דוחף אותנו לכל צעד בדרכנו החדשה.
שמחת עם כל הנכדים בבריכה,
שחית, השתוללת ונתת להם כל מה שרק אתה יודע לתת.

אני לא מכיר אדם אחר אם לב רחב כמו שלך.
המילה "לא" לא הייתה בכלל באוצר המילים שלך.
עברת כל כך הרבה בחיים
כל כך הרבה כאבים ומכאובים
והכול בשביל הילדים, הנכדים ובעיקר בשביל אימא.
אני לא יכול לשכוח איך היית כועס עלי
כשלא החזרתי את הכסא ברכב למקום
כי זה היה מקשה על אימא בבוקר.
לא הייתה דקה ביום שבה לא יכולנו
להתקשר בשביל לבקש עזרה.

אני יושב במטוס בטיסה מוקדמת מהצפוי
וכותב לך דברי הספד.
לא האמנתי שאני אצטרך לעשות את זה
לפחות בעשרים שנה הקרובות.

היית כל כך חזק כל החיים,
מה לעזאזל שבר אותך?
אני פשוט שובר את הראש
ולא מצליח להבין את זה.

יש לי עוד מליון שאלות אליך
אני לא מוכן שתלך ממני כל כך מהר
זה לא מתקבל על הדעת מה שקרה פה.

אתה לא עצרת לשנייה,
הכל בשבילנו ולמעננו.
יש לנו עדות לכך היום,
תראה כמה אנשים באו
לכבד אותך בדרכך האחרונה
וגם אם לא הכירו אותך אישית
הם הכירו אותך ואת הלב הרחב שלך
דרך הסיפורים, הילדים, הנכדים, החברים הקרובים וכמובן אמא
שעשתה, עושה ותעשה כל מה שאפשר כדי שיהיה לך טוב.

אבא, מהרגע שנודע לי דבר אובדנך,
אני פשוט מרגיש שאיבדתי לא רק אבא אלא גם אח וחבר טוב.
אני מרגיש שאיבדתי חלק מעצמי.
אנחנו יושבים כל כך רחוק באותו רגע נוראי
אבל מרגישים כל כך קרוב אליך.
כל כך רציתי להיות שם, להרגיש, לעזור
אני מרגיש ריקנות פתאומית שצנחה עלי
כמו רעם ביום בהיר
זה פשוט לא מגיע לך ולנו
העט לא מפסיקה לכתוב,
אני פשוט לא רוצה,
אני מרגיש שאם אני מפסיק אתה פשוט נעלם לי.

אני רוצה שתדע שאני אעשה הכול
כדי לחנך את הילדים שלנו כמו שאתה חינכת אותנו.

אבא, אם אתה שומע
בבקשה תשמור על עצמך
תשגיח עלינו מלמעלה
תשמור על אימא ותמלא אותה בכוח
כמו שעשית תמיד כשהיית לידנו.

אבא, אנחנו אוהבים אותך
זה פשוט שורף מבפנים מרוב כאב.
אבא, נוח על משכבך בשלום.