מכתב ליעל \ תמר - ניו זילנד

לאמא היקרה שלי,

רציתי לכתוב לך לפני כמה ימים אך זה הרגע הראשון שהיה לי

אני מרגישה את צערך כל המרחק הזה ואני יודעת שאינני יכולה למלותו אלה רק להקל על הכאב

אני יודעת כמה מיוחד היה עמוס בחייך וכמה אהבת אותו ובתור אחותו היחידה והקטנה כמה אהב אותך, בגלל זה תמיד יזכר לי כדוד המקסים והמיוחד שהיה ולעולם לא ישכח לי

לא אשכח את חיוכו האמיתי והכנה,

את צחוקו היחודי ואת עיניו הכחולות

לא אשכח את ההשראה שנתן לי באומנותנו היפה

גם משפחתו של נואל שולחת את תנוחומייה ואמו עוד לא יודעת את הבסורה ואני יודעת שתהיה מלאת צער כי דיברה על עמוס ועל כמה שחיבבה אותו בזמן הכרותם הקצרה

בשבילי- יאיר דודי לי ככוכב בשמיים עם אורו המנצנץ לשארית חיי שלי- שלך - תמיד.

תמרי והמשפחה.